סגירות חורף במרחב הציבורי
תוכן עבור סגירות חורף במרחב הציבורי
סגירות חורף במרחב הציבורי
פברואר 2012
בשבועות האחרונים הופקדה תכנית עירונית כללית ל"סגירות חורף" במרחב הציבורי והפרטי
תכנית מספר 8593/א בשם "הצבת פרגודים לבתי אוכל"
לתקנון התכונית הקליקו כאן
לתשריטים הקליקו כאן
רקע לתכנית:
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה של בתי אוכל אשר בונים מבנים בבנייה קלה לשם "סגירת חורף" בשטח החלקה הפרטית - מבנים אשר בניגוד להיתר הניתן להם להקמתם לתקופת החורף בלבד, נשארים על מכונם כל השנה. תופעה זו באה לידי ביטוי בעיקר ברחוב עמק רפאים ( אבל לא רק), שם היא הגיעה למימדים רחבים עד כדי כך שהיא קובעת את אופיו החזותי והמסחרי של הרחוב. למרות שבמשך שנים ידועה הבעיה וידוע שמדובר בעברות בנייה, אין בכוחה של עיריית ירושלים לטפל בה.
מצד שני יש צורך לזכור שקיימים אינטרסים עסקיים ציבוריים ועירוניים שתומכים בקיום הסגירות על מנת לאפשר את הפעילות המסחרית הקיימת המהווה חלק מאופיו של הרחוב.
על מנת להתמודד באופן סופי עם הבעיה ייזמה עיריית ירושלים את התכנית הנדונה.
מהות התכנית:
התכנית נערכה על ידי עיריית ירושלים מחלקת אדריכל העיר ובבסיסה העקרון של אישור ל"פרגודים" בשטחים הפרטיים אשר יהיו סגורים כל השנה- במילים אחרות מטרת התכנית הינה לעשות סדר בנושא סגירות החורף ובמסגרתו לאשרר בנייה קבועה בחצרות הפרטיות עבור בתי אוכל (כל זאת תחת סייגים רבים של אישור מהנדס העיר באזורי השימור). מאידך, במרחב הציבורי דווקא מונעת התכנית הצבת "פרגודים" למעט במקומות שתיערך תכנית כללית לצורך העניין ובתשריט ניתן לראות שרחוב עמק רפאים ורחוב דרך בית לחם סומנו ככאלה.
עמדת המינהל הקהילתי:
אין ספק שהשפעתה של תכנית זו על מרחב המושבות ובפרט על עמק רפאים הינה משמעותית ביותר.
כמו כל תכנית עירונית כללית גם תכנית זו מהווה כלי להתחדשות במרחב העירוני ומכילה הזדמנויות וסיכונים רבים כאחד.
עלינו כמנהל קהילתי לקיים את הדיון הציבורי הרחב ובסופו לנסח את עמדתינו, עמדה שתחזק את הסיכויים ותמתן את הסיכונים, ולהגישה לדיון בהתנגדויות לתכנית שיתקיים בהמשך.
ראו סיכום דיון שנערך במסגרת וועדת הליווי לתכנית האב
בתכנית זו הדיון מתקיים בשני מישורים, התכנוני והמשפטי.
במישור התכנוני:
תכנוני במרחב הציבורי -מה נכון למרחב ולרחוב, האם יש עוד מקומות שאנו מעוניינים לעודד סגירות חורף במרחב הציבורי כאמצעי להתחדשות עירונית וייצירת מקומות בילוי?
תכנוני במרחב הפרטי- מה נכון למרחב הפרטי? מהם השימושים המתאימים למרחב ה? כיצד הוא משתלב עם המרחב הציבורי? האם נכון שהמרחב הפרטי "יסגר בפועל" אל מול הרחוב מה הקשר בין בנינים וחצרות המיועדים לשימור לבין האפשרות לבנות בהם וכו...
במישור המשפטי:
לתכנית יש גם משמעויות משפטיות רחבות וביניהן:
• כיצד ניתן לאשר תוספות בנייה בפועל בשטחים פרטיים ללא התיחסות לקווי מגרש ולזכויות בנייה בהליך מסוג זה.
• טענת "אפלייה" מכיוון שמדובר בתוספת בנייה בפועל אשר ניתנת רק לבתי אוכל ולא לכל בית עסק או צורך אחר...
• האם יש צורך בפרסום בהליך של אישור מבנים מסוג זה במרחב הפרטי?
אנו מזמנים אותכם להגיב על הדברים בדף הפייסבוק של המינהל
זאב ארד- אדריכל
מתכנן אורבאני
מינהל קהילתי גינות העיר
התנגדות מינהל קהילתי לתכנית לפרגודים