עדנה בורוט – מפיקה סדרת ערבי שירה בציבור
עדנה בורוט – מפיקה סדרת ערבי שירה בציבור
על הכותבת: תושבת קטמון הישנה. פנסיונרית, פעילה בתוכנית אל-גיל ויוזמת ערבי שירה בציבור, סדרת הרצאות מגוונות ופתיחת חוג טניס שולחן בתוכנית אל-גיל.
קודם כל, נשמח לשמוע על הפרויקט שלך.
מדובר בהפקת סדרת ערבי שירה בציבור המתקיימים אחת לחודש בטרמינל – אולם סגור במתחם התחנה. מטרת הפרויקט היא ליצור מפגש בין אנשים מרקעים שונים של גיל, מגדר, השקפת עולם, אמונה וכו', שהמכנה המשותף שלהם הוא אהבה לשירי ארץ ישראל.
איך הכל התחיל?
פניתי למנהלת תוכנית אל גיל וסיפרתי על משאלת ליבי, היא נענתה כאשר הגיעה לידיה הזדמנות תקציבית לכך, עם הרבה פרגון ומתן עצמאות ועם אמונה שזה אכן יכול לקרות.
מי השותפים שלך?
השותפים שלי הם מנהלי גינות העיר ועובדיה, ושותף בכיר הוא העובד המצטיין של המינהל פאז, הוא מתמצא הן בצד הטכני של המכשירים כגון ברקו, הגברה ומערכות של האולם, והן ארגון פיזי של כסאות, נקיון וסידור האולם. הוא חרוץ ואכפתי.
מה האתגרים שנתקלת בהם?
בהתחלה האתגר היה לקיים את האירועים מחוץ לחיק החם של בית יהודית. כיום יש לי אתגר שהביקוש להשתתפות בערבי השירה גדל, והשאלה היא איך מכניסים 120 איש במקום שמכיל 70. אתגר חשוב נוסף זה לקבל תקציב מתמשך לפרויקט.
מה החזון שלך לעתיד הפרויקט?
לקיים ערבי שירה בציבור עם קהל מגוון אחת לחודש, ושהערבים הללו יהיו מקום מפגש לאנשים שמחפשים לשבור את הבדידות ואולי למצוא חברים לחיים, או סתם רוצים לשיר כל הדרך אל האושר.
מהי "עצת הזהב" שלך?
אני חושבת שצריך רצון אמיתי וחזק שניתן לבטא אותו כך שידביק את האנשים האחרים, להיות קואופרטיביים, פרגמטיים, מקבלים ומפנימים שזאת דרך חדשה שתיקח זמן ויש אילוצים. לכבד את הפרטנרים, השותפים, להיות אופטימיים ולהשרות אוירה נינוחה, לא ביקורתית כלפי הסובבים. הלוואי ואזכה ושנזכה כולם לכל הטוב שישנו בפוטנציאל ושאצליח להוציא את הטוב מן הכוח אל הפועל.