התנדבות – זה כל הסיפור

מיה שריג

 

מי את מיה שריג? (מתנדבת וחברת צוות במערך הסיוע בעת הקורונה בגינות העיר)

מיה היא ירושלמית, עובדת סוציאלית קהילתית, גרה ברחוב איתמר בן אבי בשכונת קריית שמואל ופעילה חברתית.

 

איך הגעת אלינו?

"לפני כחודש התקשרתי לאפרת והצעתי לסייע למינהל במערך החירום ובכל מה שנדרש. רציתי בתקופה הזו לעשות משהו משמעותי".

 

למה דווקא פנית לגינות העיר?

"זו השכונה שלי ורציתי לעשות משהו לתושבי השכונה שלי".

 

מה תפקידך במערך הסיוע?

"אני אחראית במערך על שתי שכונות  - קריית שמואל וקטמון הישנה – במסגרת ההתנדבות אני מקבלת פניות עם צרכים של תושבי השכונה (קניית אוכל, רכישת תרופות, מזון ועוד) ואני פונה לקבוצת סיוע של תושבים בשכונה ומצמידה תושב מתנדב למי שצריך סיוע".

 

מה הפתיע אותך בחודש האחרון?

"כל פעם שאני פונה בבקשה לקבוצות המתנדבים השכונתיות עם בקשה עבור שכן כלשהו, זמן התגובה של התושבים הוא בין דקה ל-3 דקות. רוח ההתנדבות מפתיע אותי כל יום מחדש ומידת הערבות ההדדית בכל השכונות".

 

מה קשה ביום יום שלך?

"בעיקר כשאני נתקלת בסיפור קשה ומאוד נוגע ללב, קשה לי רגשית עם כך שלא ניתן תמיד למצוא מענה מתאים (כמו לדוגמה תרומה ועזרה כלכלית). ועוד  - אני יודעת שיש תושבים שצריכים סיוע אך מתביישים לפנות, אבל כולנו בתקופה משונה וזה לא בושה לבקש עזרה בעיקר אם יש לך כסף ו/או יכולות ועוד".

 

סיפור מיוחד / מרגש מהתקופה האחרונה ?

"זכורה לי משפחה עם שני ילדים שיש להם צרכים מיוחדים שנמצאת בקושי כלכלי והם היו צריכים אוכל לשבת. מישהי הסכימה לסייע אבל עדיין לא הייתה כ"כ בטוחה שתספיק בגלל כניסת השבת. אבל... כעבור שעה וחצי היא צילמה לי שני סלים ענקיים של אוכל מבושל וסלי קניות. לאחר מכן מצאנו גם מתנדבת שתצא עם הבת שלה בעלת הצרכים המיוחדים."

 

תקופת הקורונה במילה אחת: "הזייה"

 

מה את מאחלת שיקרה לנו בעקבות המשבר הזה: שההתגייסות הקהילתית והערבות ההדדית יישארו איתנו לאורך זמן גם בשגרה מבורכת.

 

משפט שלך לסיום: "תודה למינהל על הזכות להיות חלק מהמיזם המדהים הזה!"

 

משפט שלנו לסיום:  משפט אופייני של מיה: "אני כל היום מסתובבת עם דמעות בעיניים מהתרגשות"

 

 

מצרכי מזון