לקראת חג הפסח

לחברי קהילתנו,

 

בימי קורונה אלו אנחנו עדים בו זמנית הן לחרדות ולקשיים המרובים בחיי היום יום והן לדיבורים והארות על ההזדמנות הגדולה לתיקון עולם, ובכל התחומים.

 

אנחנו מתקרבים לפסח, אך על אף שאיננו יודעים איך נחגוג אותו הפעם, עצם מושג החרות וסוגיית הבחירה החופשית מקבלים משנה תוקף. איך כדאי שנתמודד במצב דילמתי שבו 'הטוב' וה'רע', המובן והלא מובן דרים להם יחד בכפיפה אחת? חביב עלי הפרוש ל"הכל צפוי והרשות נתונה" המדבר על כך שהחופש היחיד שברשותנו הינו הבחירה של איך להסתכל ולהבין את המציאות המתהווה סביבנו.

 

ולכן איחול קטן יש לי לכולנו לקראת חג החרות; שנבחר להאמין שהבריאה או בורא עולם רוצה את טובתנו, עם ובלי שנבין בדיוק למה ואיך. שנבחר לשים לנו משקפיים ביפולריות חכמות ה"רואות את הנולד" -  את הקושי הרב הקיים בהווה יחד עם מה שמתהווה, ומתפתח לעתיד אפשרי. ושכל אחד ואחת מאיתנו ינביט בתוכו שינוי קטן לעתיד טוב יותר לעצמו/ה ולכולנו.

 

אבנר הרמתי
חבר הנהלה